קיימים 3 סוגים עיקריים של הרמת חזה המתבססים על סוג החתך בחזה:
1. שיטה סביב הפיטמה – המתאימה למקרים של נפילת חזה קלה בלבד וגורמת לחזה להיראות פחוס יחסית. יתרונה העיקרי בחתך ביחסות מוסתר. (גם כך קיים קו מתאר בין העטרה לעור השד סביבה).
2. חתך אנכי עליו ארחיב בהמשך.
3. חתך בצורת עוגן הפוך \ T הפוך – יתרונה העיקרי של שיטה זו היא בהחלמה המהירה ביחס לשיטה האנכית, חסרונה העיקרי הוא בצלקת הגדולה ביותר (גם רוחבית וגם אנכית וגם סביב הפיטמה). כמו כן, השד שמתקבל רוחבי ופחוס יחסית.
כעת ארחיב על השיטה האנכית: שיטה זו נחשבת (ובצדק) לנפוצה והטובה ביותר. יתרונה העיקרי בקבלת שד בולט, כדורי ועגול. בשיטה זו מתקבל המראה הטבעי ביותר מבין השיטות האחרות וחסרונה העיקרי הוא בזמן ההחלמה הארוך של הפצע, בעיקר בחלק התחתון של החתך האנכי.
השד מסומן טרם הניתוח. החתך מבוצע סביב הפיטמה והעטרה (שגודלה בדרך כלל מצומצם ל 4.2 ס"מ). הפיטמה נשארת חיונית על גבי גבול תת עור ושומן (בדרך כלל מבוסס מעלה ולמרכז). הקוטב התחתון של השד מרוקן בהתאם לגודל הרצוי (במקרה של הרמה בלבד רק עור מוסר). "עמודי" השומן המרכזי והצידי מחוברים זה לזה, העור מצומצם סביב החתך דמוי צללית ברבא-אבא סביב הפיטמה והקוטב התחתון.
לעיתים מושארים נקזים לנקז את הנוזלים המופרשים לאחר הניתוח (הם מוסרים לאחר מספר ימים). לאחר הניתוח הפציינטית מתבקשת להשתמש בחזיית ספורט למשך 6 שבועות, לאחר מכן רצוי להניח חבישות סיליקון לאורך הצלקות.
החלק התחתון כאמור של החתך האנכי בדרך כלל מתרפא במשך מספר שבועות וחודשים. הסיבה נובעת מהעור העודף המצומצם לאזור זה ולפיכך, ההחלמה איטית בהתאם. ניתן גם לשלב הגדלת חזה באותו ניתוח, כמובן ששיעור הסיבוכים עולה בהתאם ללחץ והמשקל שהשתל מוסיף (בעיות זיהום, ריפוי פצע, פליטת השתל וכדומה).