מומחה לכירורגיה פלסטית.
אחת הבעיות שאין להן עדיין טיפול מוצלח כיום בתחום הרפואה האסתטית היא בעיית הצלוליט וחוסר אחידות השומן.
הסיבה העיקרית לבעיית הצלוליט נובעת מרקמות חיבור הדבוקות לשכבות העמוקות של השריר וחודרות דרך השומן אל העור. כך נוצרים מיתרים המושכים את העור מטה ככפתורי ספה. עקב השמנת יתר, אוכל מתועש, גנטיקה, הגיל והפיכת השומן לבלתי אחיד, המצב של נראות הצלוליט מחמיר עם השנים.
כיום אין הרבה טיפולים אפקטיביים כנגד תופעה זאת. הסיבה לכך פשוטה: אף טיפול שאינו חודרני, לא מסוגל לנתק את מיתרי רקמות החיבור הללו. אף טיפול שאינו ניתוחי לא יצליח לאחד את השומן העיקש.
ברצוני להציג שיטה חדשה, שפיתחתי בעצמי עם דוגמאות ממשיות מניתוחים והתערבויות לשיפור מצב הצלוליט:
הרעיון שעמד למולי מסתמך על איחוד שתי שיטות ידועות ומוכרות, הראשונה של ניתוק צלקות מבסיסן (subcision) והשניה של איחוד השומן שלאחר שאיבת שומן.
הניתוח מבוצע בהרדמה כללית או מקומית. לשומן התת עורי מוזרקת תמיסת טומסנט המכילה: מי מלח להקלה על האיחוד, אדרנלין להפחתת הדימומים, לידוקאין להרדמה מקומית וביקרבונט להפחתת הכאב בעת ההסננה.
תחת העור מוחדרת צינורית זעירה ובקצה שלה קיים להב בצורת V, שמטרתה ניתוק המיתרים. לאחר הניתוק מועברת צינורית שבקצה שלה קיימת מגרפה זעירה. מגרפה זאת מאחדת ומערבלת את השומן הבלתי אחיד.
לאחר הפרצדורה מונחת חבישת לחץ במשך שישה שבועות. הניתוח נחשב קל ומופחת סיבוכים.
ולסיום מספר דוגמאות מניתוחי עבר שלי:
מטופלת לאחר הרמת ישבן, עם ניתוק העור מהישבן והחדרת מתלי שומן תחתם:
שאיבת שומן עמוקה עדינה ועירבול השומן השטחי, ללא מתיחת בטן:
שאיבת שומן עמוק וערבול השומן מהירכיים:
