מומחה לכירורגיה פלסטית.
ניתוח מתיחת בטן ללא נקזים
ניתוח מתיחת בטן נחשב מאז ומעולם כניתוח הכואב ביותר מבין הניתוחים הפלסטיים (אפילו ביחס למתיחת פנים, הקטנת חזה, הרמת שד וכדומה).
הסיבה העיקרית לרמת הכאב העז נובעת מהמחוך הפנימי אשר מבוצע על ידי הידוק השרירים הישר בטניים, במטרה להצר את המותן.
כמו כן, סיבה נוספת הגורמת לאי נוחות מירבית היא השארת הנקזים בחלל הניתוחי (צינורות גומי, היוצאים מהחלל שבין השרירים לעור), שמטרתם לנקז נוזלים שמופרשים.
מניסיון קליני, פציינטים שלא עברו את ההידוק הנ״ל ולא חוברו לנקזים, היו מופחתי כאב ומופחתי חוסר נוחות, כך שהם חזרו במהירות לעבודה ולניידות מלאה, חלקם אפילו באופן מיידי.
במו עיני ראיתי חבר שוטר שיום לאחר מתיחת בטן שכזאת חזר לעבודתו כסגן מנהל תחנה גדולה במרכז.
נשאלת לפיכך השאלה מדוע לא מבוצע בניתוח מתיחת בטן שעברו אנשים אלו הידוק שרירי הבטן ומדוע בכלל מושארים נקזים.
הסיבה להידוק השרירים (כאמור) הוא הצרת המותן, אך באופן פרקטי הידוק זה אינו מחוייב בפציינטים עם מותן צרה. כמו כן, בסך הכל השיפור לאחר ההידוק הוא לא ודאי ביחס לפציינט שלא עבר הידוק (בכל מקרה העור והשומן מהדקים עקב כריתת הסינר הבטני במהלך הניתוח).
בנוסף להעצמת הכאב באופן מהותי ביותר, ההידוק מעלה את הסיכוי לזיהום וליצירת פקק ורידית וריאתית.
הנקזים מושארים עקב מספר גורמים:
- ניקוז דם טרי.
- ניקוז הפרשת נוזלים לימפתיים (צלולים).
- נותנים אינדקציה לדימום פעיל.
- מצד שני הנקזים יכולים תיאורטית להגדיל שיעור זיהומים, עקב חיבור בין החלל הניתוחי לסביבה החיצונית ולהוות מעבר חדירה לחיידקים.
- כמו כן הנקזים עלולים, עקב הגירוי ברקמה, להעצים היווצרות נוזלים, להגביר כאבים וחוסר נוחות, להכאיב בהסרתם.
- בנוסף, נקזים לא עוצרים דימום ונאטמים לעיתים קרובות.
לפיכך ביצוע הידוק השרירים והשימוש בנקזים בעת ניתוח מתיחת בטן צריך להיות מושכל ולא להתבצע באופן אוטומטי. לנשים בעלות מותן צרה, אין באמת צורך בהידוק. כמו כן בניתוח בו אין הפרשות או דימומים רבים, אין צורך אמיתי בנקזים.
מתיחת בטן ללא נקזים, עם צלקת נמוכה ומוסתרת בתחתונים/בבקיני וצלקת בלתי נראית בטבור
מתיחת בטן הינה אחת הפרוצדורות הנפוצות והדרמטיות ביותר בכירורגיה הפלסטית. הבטן מהווה את מרכז הגוף. בטן חטובה ושטוחה נתפסת כסמל לבריאות, מודעות עצמית גבוהה, שמירה על כושר ומעמד סוציואקונומי גבוה.
רבים הגברים והנשים הרוצים בטן שטוחה, חטובה ומוצקה. אם לאחר ירידה במשקל, אם עקב רפיסות העור מפאת הגיל, אם בעקבות הריונות חוזרים. רבים מהם חוששים מהניתוח, מהצלקות, מפעירת הפצעים, מהיווצרות נוזלים, היווצרות דימומים, קרישי דם ומהכאבים.
מלימודי בברזיל הבאתי עימי ארצה מספר טכניקות המפחיתות את ההסתייגויות מעלה ובנוסף פיתחתי בעצמי שיטות מסוימות תוך צפייה, לימודים, ניסיון והתמקצעות.
בהקשר זה, הנה כמה נקודות חשובות על טיפול מתיחת בטן שאני מבצע
- הצלקת נמוכה מאוד. לעולם לא תצטער כמנתח על צלקת נמוכה מדי, אך תצטער מאוד על צלקת המבצבצת מעל קו התחתונים העליון. אני מסמן את המטופל בתחתונים מועדפים או בבגד ים. הצלקת תהיה תחת הגומי של התחתונים. כמו כן אני מקבע את קו החתך התחתון, לרקמות העמוקות, כך נמנעת עלייה של הצלקת מעל קו התחתונים.
- הצלקת בטבור נמצאת עמוק בחלקו התחתון של הטבור, כך שהעור סביבו בא אליו ואין את הסטיגמה של ניתוח מתיחת בטן, שמהותה צלקת עגולה בדופן הבטן סביב הטבור.
- הידוק השרירים לא מתבצע באופן אוטומטי. הידוק השרירים הישר בטנים המבוצע לצורך בניית מותן צרה. מתבצע רק אצל מי שבטנו נפוחה והמותן רחבה. על ידי כך נמנע הכאב העז שקשור להידוק זה, כמו כן מופחתים הסיבוכים של טרומבוזות (קרישי דם ותסחיף ריאתי).
- לא מושארים נקזים באופן אוטומטי. הנקזים אומנם מנקזים את הנוזלים הנוצרים, אך אינם מונעים דימומים, הנקזים מעלים את הסבירות לזיהומים וכמו כן מעלים את כמות הנוזלים הנוצרים בחלל הניתוחי.
- מבוצעת שאיבת שומן מהמותנים בלייזר – על ידי כך העור מתכווץ אף יותר והסיכוי לדימומים פוחת.
- החתך הצידי מבוצע בזווית של 90 מעלות (high lateral tension abdominoplasty), מה שמפחית את המתח על מרכז הבטן, שם בדרך כלל קיים מירב המתח ולפיכך סיכון לפעירת הפצע הניתוחי. כמו כן בשיטה זאת המותן נמתח למרכז. וכך מתקבלת טליה הדוקה יותר.
- מושארת שכבת שומן על השרירים וכך מופחתת הסבירות להצטברות נוזלים בחלל הניתוחי (סרומות).
- אזור הערווה מקבל יחס מיוחד, כרית השומן מדוקקת או נשאב השומן ממנה. כך איבר המין נמשך מעלה ומקבל חזרה את צורתו הצעירה.
- ניתן להשאיר צינורית המפרישה נוזל נוגד כאבים לתוך החלל הניתוחי ולהפחית את הכאב הראשוני משמעותית.