הקליניקה

קצת על הקליניקה שלי

במתחם הזה נולדתי וגדלתי. אבי שהיה חרש עץ (נגר) בנה את בית העסק שלו (הנגרייה) בחצר האחורית ואת ביתנו בחזית המתחם, במו ידיו.

בשנת 2015, לאחר שחזרתי למקורות ועזבתי את ביה”ח “סורוקה” שבבאר שבע, החלנו בהפיכת הנגרייה למרפאה ייחודית.

אבי, אנוכי, גיסי, חברי ושאר מכריי הקרובים החלנו בבניית הפרויקט.

השלד אמנם היה קיים. אך למעט קירות חשופים וגג אסבסט מיושן לא היה דבר. הנגרייה הייתה למעשה מחסן מוזנח ונטוש כשני עשורים. המבנה היה עמוס בדלתות מטבח ישנות, פרי ידיו של אבי וכן מכונות, ברגים, פלטות, עתיקות. ג׳אנקיאדה מאובקת ופרוצה לכל.

תחילה הגיתי תוכנית עבודה מסודרת לפי שלבים הגיוניים לבנייה. לפי אותה תוכנית החלנו בהריסת הקירות, בניית מערכת החשמל והמים וכמו כן ריצוף בטון מוחלק. את גג האסבסט החלפנו בגג לוחות מתכת עם בידוד קלקר וגם את התקרה ציפיתי בלוחות קלקר בגבהים שונים.

אבי בנה בשארית כוחותיו האחרונים ובעזרתי את הריהוט העיקרי, אותם תכננתי ועיצבתי בעצמי. השתמשנו בכל שאריות העצים והקרשים הישנים לבניית חיפוי עץ על הקירות בדומה לשעטנז של דק.

מצאנו אקווריום גדול זרוק בפאתי סביון. בנינו סביבו ארון קיר, המצפה אותו, מודולרי ונחבא. האקווריום פונה מצד אחד לחדר הקבלה ומצד שני לחדר הטיפולים.

בהבלחה של שנייה, לפתע צץ במוחי להשתמש בכל שאריות דלתות המטבח ואוסף העתיקות המוזנח, לחיפוי קיר גדול בחדר הטיפולים.

השתמשנו בריהוט עתיק מעזבונם של הוריי באופן אקלקטי.

בחדר הטיפולים קיים שולחן דני עתיק הדומה באופן קיצוני, לשולחן נשיא ארצות הברית.

בנוסף בחדר הטיפולים השארתי את הסדן העצום של אבי המשמש כיום כשולחן צד לנוי.

חיפיתי את הארון הגדול עם בתי הקטנה בציפוי בטון אמיתי, זאת לאחר ניסיון צביעה ראשוני שנעשה ע”י בעל מקצוע ולא תאם את רצוני מה שגרם לו להיראות תחילה כבטון מזויף.

עוד בילדותי בקדמת הנגרייה עמד עץ אגוז עתיק, אותו אני זוכר כעץ המשיל כמויות עצומות של עלים שגרמו לחסימתם של המרזבים. עקב רצוני בבריכת נוי גדולה בחזית הקליניקה, החלטתי להקריב את אותו העץ.

אחותי כמעט ש”רצחה” אותי, כששמעה כי אני עומד לגדום את העץ. נרגעה כאשר הבטחתי לה כי העץ יחיה איתנו לעד.

בחדר הקבלה הנחתי בול עץ ענק כפסל סביבתי מתחת לאקווריום. בתוך האקווריום הנחתי גם כן גזעים דומים.

בחדר הקבלה ממוקמים שלושה שולחנות זהים, בגדלים שונים וספה זהה במבנה שלה בכדי ליצור זרימה.

כמו כן כחובב טבע מושבע הנחתי במבוקים על ויטרינה פנימית כאשר מפל מים זורם עליה.

כתחביב עסקתי לאורך השנים בציד פרפרים ואספתי מגוון עצום ומרהיב של פרפרים בצבעים מיוחדים וממקומות שונים בעולם. את אותו האוסף הקרבתי למען תמונת ענק ובה כתובה באנגלית המילה JOY, את אותיות הענק שיבצתי בפרפרים מהאוסף.

השארתי את המאוורר התעשייתי הישן של אבי כהצדעה וזיכרון לפועלו.

את החדר היוצא מחדר הטיפולים הפכתי למעין ספא קסום, במרכזו עומד ג׳קוזי ענק המחופה בדק אלון המתכתב עם אותה אמירה עיצובית שקיימת בכל חדרי הקליניקה.

מנגד לחדר האמבטיה נמצא חדר נוסף המשמש כמשרד. בחדר זה ארון תשבץ ייחודי שעיצבתי, אשר אבי ואנוכי בנינו יחדיו. את התאורה בחדר זה עיצבתי בעצמי, מנורות הנופלות מהתקרה ומלאות במסמרים ומגנטים מאותם חומרים שנשארו מהנגרייה הישנה של אבי.

בין שני החללים יצרתי פטיו פנימי ומינימליסטי, דרכו החדרתי את השלווה מבחוץ פנימה בהשראת המזרח, בניתי בריכת דגים מאבן שגבה עשוי מצפחה ירוקה עליה מטפטפים מים ישירות לתוך הבריכה עצמה, המלאה בדגי נוי ובנופרים.

אל מול אותה בריכה הצבתי בול עץ עצום מאותו עץ אגוז מדובר, כמעין ספסל מנוחה המשמש גם כפינת התרגעות/עישון. כל אלו עומדים על מרבד חלוקי נחל בגוונים אפורים.

את שירותי האורחים חיפינו בבזלת שחורה, להם התאמנו כלים סניטריים בצבע שחור אף הם, הצבתי פיסת גזע מאותו העץ אגוז העתיק, צבעתי והפכתי אותו לאוחז נייר טואלט שחור בהתאמה לעיצוב של אותו החלל.

אל פתח הקליניקה מוביל גשר זכוכית מחוסמת המונח על בריכה שחורה.

גשר הזכוכית נושק למים וכל אדם הנכנס לקליניקה, הולך באופן ממשי “על המים”.

בחצר שתלתי את אוסף הקקטוסים שלי. שהיה בשיאו גדול מאלף עציצים.

בנוסף שתלנו צמחייה טרופית להשלמת המראה.

בכניסה למתחם הקמנו מחדש את שער בית אמי, שנלקח מבית סבי וסבתי שברמלה. את חיפויי החומה יצרנו מקקטוסי כיסא החותנת.

בנינו במו ידינו קליניקה אינטימית, חמה, ירוקה, המחברת בין ישן לחדש ומשלבת עץ, ברזל, בטון, מים וזכוכית. תוך מחזור חומרים.

הקליניקה היא סוג של סטודיו/ מוזיאון. במטרה ליצור אווירה חמה ומחבקת.

הנכם מוזמנים, אפילו סתם לקפה (או בוטוקס).